אורלן הנדסת בנין ופיתוח בע"מ נ' חוג ידידי המרכז הרפואי אסף הרופא

החלטה

לפני בקשת התובעת, לקבוע כי טענות ההגנה של הנתבעת בתיק זה הנן מסוג "הודאה והדחה", ועל כן נטל השכנוע ונטל הבאת הראיות התהפכו, והן מוטלות על כתפי הנתבעת אשר עליה להביא ראיותיה תחילה.

רקע

ביום 15.6.09 הגישה התובעת תביעה כספית ע"ס 5,856,547 ₪ נגד הנתבעת, בסדר דין מקוצר.

בכתב התביעה נטען, כי הנתבעת, שהנה עמותה ללא כוונת רווח, פרסמה מכרזים לביצוע עבודות בנייה במרכז הרפואי אסף הרופא. התובעת זכתה בשלושה מכרזים והנתבעת חתמה עמה, בהתאם, על שלושה חוזים. על פי המוסכם, התובעת הגישה חשבונות סופיים לתשלום בגין ביצוע העבודות. חלק מהחשבונות נבדקו ואושרו על ידי הנתבעת אך לא נפרעו, ובגינם הגישה התובעת את תביעתה. הנתבעת אינה מכחישה כי החשבונות אושרו, אך טוענת בכתב הגנתה כי האישור שניתן על ידי המהנדס, נעשה תוך סטייה מהנוהל הנוהג והמקובל, ואותו מהנדס אף דחה את החשבונות שנה וחצי קודם לכן. נוסף על כך, התובעת חתמה על טפסי העדר תביעות.

בפסק דין שניתן על ידי ביום 9.5.10, נדחתה בקשת הנתבעת למחיקת כותרת ולמתן רשות להתגונן ותביעת התובעת התקבלה במלואה.

בפסק דין שניתן בערעור על ידי בית המשפט העליון ביום 19.1.12, בהסכמת הצדדים, בוטל פסק הדין מיום 9.5.10, ניתנה לנתבעת רשות להתגונן כנגד הפקדת עירבון בסך 3 מליון ₪, והתיק הוחזר לדיון לבית משפט זה. עוד נקבע, כי תצהירו של ד"ר מרדכי ורון, אשר הוגש בתמיכה לבקשת רשות להתגונן, ישמש ככתב הגנה בתיק.

ביום 30.5.12 הגישה התובעת את הבקשה שלפני לקביעת נטל השכנוע וסדר הבאת הראיות.

טענות הצדדים

לטענת התובעת, כל טענות ההגנה הנן טענות מסוג של "הודאה והדחה" במובהק. בכתב ההגנה מטעם הנתבעת אשר ניתן כתצהיר ע"י ד"ר ורון, יש הודיה בכל העובדות המהותיות אשר נטענו על ידי התובעת, היינו: אישור החשבונות. יחד עם זאת נטען שהנתבעת אינה חייבת לשלם את החשבונות מהנימוקים שם. בפועל, החשבונות אשר הגישה התובעת אושרו על ידי הגורם המוסמך בחוזה בין הצדדים – אינג' הנדל "המנהל" – וקיבלו אישור בדיעבד של כל הגורמים המוסמכים שעובדים אצל הנתבעת. יתרה מכך, ב"כ הנתבעת הודה בדיון שהתקיים ביום 31.12.09 "אנחנו מודעים שזו תביעה בהדחה" (עמ' 2 לפרוטוקול).

לטענת הנתבעת, דין הבקשה להידחות הואיל והיא אינה מודה בכל העובדות המקימות את עילת התביעה, אלא בחלקן בלבד. ד"ר ורון מודה בתצהירו כי התובעת אמנם ביצעה עבודות על פי ההסכם והגישה דרישות תשלום, אלא שדרישותיה לא אושרו לתשלום על ידי הנתבעת, אלא על ידי גורמים אצל הנתבעת שפעלו שלא כדין ובחוסר סמכות. נוסף על כך, תנאי לאישורים היה חתימת התובעת על טפסי העדר תביעות עליהן התובעת חתמה.

דיון והכרעה

תק' 159 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 קובעת חריג לכלל לפיו התובע הוא הפותח בהבאת ראיותיו ועליו נטל השכנוע, וקובעת כי הנתבע הוא שיפתח בהבאת ראיותיו בנסיבות בהן: "הודה נתבע בעובדות שטען להן התובע וטוען כי על פי דין, או מחמת עובדות שטען להן הנתבע, אין התובע זכאי לסעד המבוקש – יהיה הנתבע הפותח, וסדר הטיעון יהיה בהיפוך לסדר האמור בתקנה 158".

כאשר נתבע מודה בכל העובדות הנטענות בכתב התביעה, אך טוען כי התובע אינו זכאי לסעד המבוקש בשל עובדות נוספות אותן הוא מעלה בכתב הגנתו, טענתו הינה מסוג "הודאה והדחה". במקרה כזה, הנטל עובר לכתפי הנתבע להוכיח את אותן עובדות נוספות להן הוא טוען. במידה ולא ירים את נטל, יינתן פסק דין נגדו על יסוד התביעה.

אין די בכך שנתבע הודה רק בחלק מהעובדות הנטענות בכתב התביעה (אף לא בחלק הארי) כדי להעביר את נטל הראיה על כתפי הנתבע. לשם כך על הנתבע להודות בכל העובדות הנטענות (ר' א. גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית), עמ' 82, 83.

הרציונל העומד מאחורי הכלל הוא, שכאשר הודה הנתבע בכל טענות התובע, לא נותר לתובע מה להוכיח, וזו הסיבה מדוע נדרשת הודאה בכל העובדות הנטענות בכתב התביעה.

ראו גם ע"א 4340/06 עו"ד לילוף נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (מיום 21.4.10, פורסם במאגרים המשפטיים).

בעניין שלפני, מדובר בתביעה כספית המבוססת על אישורי "המנהל" (אינג' פטר הנדל) מטעם המשיבה לתשלום החשבונות הסופיים שהגישה התובעת על יסוד ההסכמים שבין הצדדים (סע' 60 בשלושת ההסכמים). החשבונות הסופיים שהגישה התובעת לנתבעת צורפו כנספחים ד'-ז' לכתב התביעה ועל כל אחד מהם חותמת של אינג' הנדל המנהל מטעם הנתבעת "מאושר לתשלום", או אישור בכתב ידו בצירוף חומתו.

בכתב ההגנה מטעם הנתבעת (ניתן כתצהיר ע"י ד"ר מרדכי ורון ביום 1.9.09) טענות התובעת בדבר אישורי החשבונות הסופיים ע"י אינג' הנדל אינן מוכחשות. נטען כי אכן אושרו החשבונות, אך שלא בסמכות ובסטייה מהנהלים. יתרה מכך, על פי התצהיר, פניית הנתבעת בשנית לגורמים שאישרו את החשבונות הסופיים נענתה: "זו דעתנו המקצועית". היינו, עצם מתן אישור לחשבונות הסופיים שהגישה התובעת לנתבעת קיבל משנה תוקף.

כך למשל נכתב בתצהיר ד"ר ורון: